- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הובלות האחים סבג (1986) בע"מ נ' קדם הנדסה ומנופים בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום כפר סבא |
1670-09
14.12.2010 |
|
בפני : דורון חסדאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: הובלות האחים סבג (1986) בע"מ |
: קדם הנדסה ומנופים בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
רקע כללי בתמצית
1.התובעת הובלות האחים סבג (1986) בע"מ (להלן: "האחים סבג ו/או התובעת") הגישה תובענה כספית כנגד הנתבעות קדם הנדסה ומנופים בע"מ (להלן: "קדם") וכנגד חברת FASSI GRU S.P.A (להלן: "פאסי").
2.בפניי בקשת פאסי לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום, שניתן לתובעת בהתאם להחלטת עמיתי, כב' הש' ר. כהן, ביום 5/3/08, במסגרת בש"א [ת"א] 156119/08 (בש"א [ת"א] 171921/08).
כמו כן, בפניי אף בקשת קדם להצהיר, כי היא איננה "מורשה" של פאסי בהתאם להוראת תקנה 482 לתקסד"א (בש"א 2334/09).
3.בתמצית יאמר, כי עניינה של התובענה מנוף זרוע לטעינה מתוצרת פאסי, שנת ייצור 2005, אשר היה מורכב על משאית של האחים סבג, אשר הוזמן על ידה מקדם וסופק להה ביום 17/10/2005 (ר' נספח א' לכתב התביעה). לטענת האחים סבג, ניתנה למנוף אחריות יצרן ל-12 חודשים על כל רכיביו ול-36 חודשים על המבנה עצמו, הכולל בין היתר את ה-BOOM.
4.בכתב התביעה נטען, כי ביום 25/4/07, כ-18 חודשים לאחר רכישת המנוף, במהלך הנפה וצידוד קרסה זרוע המנוף, עם העמוד המורם, ונפלה לצידי המשאית. האחים סבג, בתביעתה, טוענים טענותיהם כמפורט בסעיף 17 לכתב התביעה – הן כנגד קדם, בהיותה נציגתה של פאסי בארץ והן כנגד פאסי כיצרן המנוף.
5.בהתאם להחלטת בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' הש' א. פורג) מיום 18/2/09, הועבר התיק להידון בבית משפט זה. בהמשך, הודיעו הצדדים, כי הגיעו לכלל הסדר דיוני ביחס לבקשות התלויות ועומדות לפיה בית המשפט יכריע בבקשות ללא צורך בחקירת מצהירים ולאחר הגשת השלמות טיעון.
דיון בהמצאה לקדם כשלוח
המסגרת המשפטית:
6.תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורש, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".
7.ברע"א 39/89, ג'נרל אלקטריק קורפ. נ' מגדל, פ"ד מ"ב 4 (762) (16.2.89) נקבע, בין היתר, לעניין "המורשה" לפי תקנה 482 לעניין תקנה 483 "שאין מדובר ב"שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיע לרמה כזו שמותר להניח כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו...".
בהמשך נקבע כי השאלה מהי מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע לבין ה"מורשה", הנדרשת כדי לעשות את ההמצאה בת פועל, היא שאלה שבדרגה, ו"לא הייתי רואה "סוכן מכירות" הקונה טובין מחברה זרה ומוכרן בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, כ"מורשה העוסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק"; אך מאידך גיסא, ככל שניתן יהיה לדלות מן העובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל "עסקיו" כן תגבר הנטייה לראות ב"סוכן המכירות" "מורשה" ".
8.ברע"א 2652/94, טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (25.4.94) נפסק, בין היתר, כי אין מקום לפרשנות מצמצמת של תקנה 482 (א), פרשנות שאינה תואמת את המציאות דהיום של "עולם קטן", בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות, ובו מאפשרת התקשורת המודרנית העברת מידע בו זמנית, ויש להתאים את המסגרת הדיונית בגדר הכללים על דרך פשרנות ראויה למציאות החדשה.
בית המשפט קבע והדגיש שלוש נקודות אשר עולות מפרשת ג'נרל אלקטריק, כדלקמן:
א. אין לפרש את הדיבור "מורשה" במשמעות הטכנית של שלוח, אלא המבחן הקובע הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע.
ב. על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, אלא יש לבחון את העניין מנקודת מבט נורמטיבית.
ג. בשאלת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון בכל עניין על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, נקבע כי סוכן מכירות גרידא שאין בינו לבין הנתבע שיתוף פעולה עסקי של ממש, אינו בגדר "מורשה" [(ר' גם רע"א 11822/05, פיליפ מוריס נ' אלרואי (8.5.06); רע"א 11556/05, קמור רכב נ' חימו (27.2.06; ת"א (מרכז) 3989-09-08, אינטגריישן נ' פריד (5.6.09); א.גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 10, 722].
9.בת"א (מרכז) 28840-11-09, ספין מאסטר נ' אל שריכא (5.1.10) נפסק, בין היתר, כי את מידת האינטנסיביות הנדרשת לצורך ביסוס דרישת ההרשאה, כנדרש על פי תקנה 482 לתקסד"א, יש לכפוף לנוסחה של הסיפא של תקנה זו, במובן זה שעל אותו מורשה לעסוק אותה שעה בעצמו בהנהלת העסק או העבודה מטעם אותו בעל דין המוחזק כמי שמינה אותו כמורשה. כפועל יוצא מכך, יש אף לבחון את מידת האינטנסיביות של קשר זה באספקלריה של הפעילות העסקית של הנתבע בתחומו של אזור השיפוט ואת מידת מעורבותו הפעילה של המורשה בפעילות עסקית זו (שם, סעיף 3 סיפא להחלטה).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
